השופטת רות ביידר גינסבורג
שופטת רות ביידר גינסבורג נולדה ב-15 במרס 1933 בשכונת ברוקלין בניו יורק. בשנת 1954 היא נישאה למרטין ד' גינסבורג; יש לה בת ג'יין ובן ג'יימס. היא השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קורנל, למדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד וקיבלה תואר ראשון במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה. בשנים 1959-1961 עבדה גינסבורג בתור מתמחה אצל השופט אדמונד ל' פלמיירי, שופט בית המשפט המחוזי האמריקני במחוז הדרומי של מדינת ניו יורק. בשנים 1961-1963 היא שימשה חוקרת עמיתה ולאחר מכן מנהלת של פרויקט בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה בנושא "הליך בין-לאומי". משנת 1963 ועד לשנת 1973 הייתה מרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת רוטגרס, משנת 1972 ועד שנת 1980 לימדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, ובשנים 1977-1978 הייתה עמיתה במרכז ללימודים מתקדמים במדעי ההתנהגות של אוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. בשנת 1971 הייתה בין המייסדים של פרויקט זכויות האישה של איגוד זכויות האזרח האמריקני (ACLU), וכיהנה בתור יועצת כללית של האיגוד בשנים 1973-1980, ובתור חברה בחבר המנהלים הארצי שלו בשנים 1974-1980. בשנים 1979-1989 שימשה גינסבורג חברת ההנהלה והוועדה המנהלת של קרן לשכת עורכי הדין האמריקנית, ובין 1978 ל-1993 שירתה במועצת מכון המשפטים האמריקני (Council of the American Law Institute). בשנת 1980 מונתה גינסבורג לשופטת בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה. הנשיא ביל קלינטון הציע את מועמדותה לתפקיד שופטת של בית המשפט העליון, והיא כיהנה בתפקיד זה מאז 10 באוגוסט 1993.
השופטת רות ביידר גינסבורג הלכה לעולמה ביום שישי, 18 בספטמבר 2020. יהי זכרה לברכה.