21 מהסטארט-אפים המבטיחים ביותר של ישראל נבחרו כמועמדים בתחרות מדגישים את הפוטנציאל הגלובלי של החדשנות הישראלית. "חברות ברשימת המועמדים ממצות את מיטב הדברים שיש לחדשנות הישראלית להציע כדי לסייע בהתמודדות עם המשבר העולמי."
קרן פרס בראשית ו- Start-Up Nation Central הכריזו על רשימת הגמר מבין המועמדים לתחרות חברות הזנק המתמודדות בקורונה. הזוכים, שיוכרזו באירוע חגיגי בדצמבר 2020, יתרמו את הפרסים שלהם לעמותות הפועלות וארגונים שנאבקים בהשלכות מגפת הקורונה בקרב האוכלוסיות הפגיעות ביותר, על פי בחירתם.
המועמדים ברשימת הגמר נבחרו על ידי הרכב מכובד של שופטים המייצגים את מגזר הרפואי, תעשיית ההיי-טק וקהילת ההשקעות, הכולל את רותי אלון, מייסדת ומנכ"לית מדסטרדה; ניל כהן, יו"ר נכסי פמברוק; ד"ר ירון דניאלי, ראש אמון אלפא בקרן אמון; ד"ר אורה דר, לשעבר ראש תחום מדעי החיים ברשות הישראלית לחדשנות; פרופ' איתן פרידמן, מייסד ומנהל היחידה לאונקוגנטיקה של במרכז הרפואי שיבא; ד"ר אריאל קור, מייסד ויו"ר המרכז הישראלי להתמכרויות; נטלי נדיבי, שותפה ב- Triventures; פרופ 'סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו; וד"ר אייל צימליכמן, מנהל רפואה ראשי ומנהל חדשנות ראשי במרכז הרפואי שיבא.
בראש צוות השופטים בשלב האחרון בתחרות עומד חתן פרס בראשית 2020 נתן שרנסקי, אשר בחר להקדיש את דמי הפרס על סך מיליון הדולר שלו ליוזמות הנאבקות בנגיף הקורונה, כולל תחרות זו. שבע חברות זוכות ייבחרו על ידי מר שרנסקי וארבעה שופטים נוספים, בהם פרופ' 'יוג'ין קנדל, מנכ"ל Start-Up Nation Central - חברה אחת בכל אחת משבעת הקטגוריות בתחרות. מכיוון שתחום זה מתפתח כל הזמן, מר שרנסקי עשוי לבחור עד שלושה מיזמים זוכים. כל זאת יאפשר לכבד את פריצות דרך משמעותיות שעשויות להתרחש מעכשיו לטקס הענקת הפרס.
"תהליך השיפוט שלנו בחן כמה קריטריונים, כולל הפוטנציאל הטכנולוגי של הפתרון, הרלוונטיות שלו למגפת הקורונה כמו גם יכולת התרחבות ופוטנציאל עסקי", הסביר ד"ר אייל צימליכמן, חבר בהרכב השופטים. "החברות שעלו לרשימת הגמר ממצות את המיטב שיש לחדשנות הישראלית להציע על מנת לסייע בהתמודדות עם המשבר העולמי."
מתוך מאות חברות שהגישו מועמדות, השופטים בחרו חברות סטארט-אפ בשבע קטגוריות:
בקטגוריית הטיפול בנגיף הקורונה, שלושה סטארט-אפים הגיעו לרשימת הגמר: NanoGhost, טכנולוגיית מרפא המשתמשת בתאי הגזע הבוגרים, כדי לסייע ללכוד את נגיף הקורונה, מה שגורם לירידה בחומרת המחלה; Kamada, חברת טיפולי חלבון שמקורם בפלזמה, שהשלימה את ייצור המנה הראשונה של המוצר Immunoglobulin G IgG שמקורו בפלזמה עבור חולי קורונה; ו-Pluristem Therapeutics, חברת רפואה רגנרטיבית המפתחת פלטפורמה חדשנית של מוצרים ביולוגים לטיפול בנגיף.
בקטגוריית אבחון ותמיכה בהחלטות, ארבעה סטארט אפים עלו לשלב הבא: TailorMed, המספקת נקודת ראות אישית של עלויות הרפואיות של המטופל ומוצאת אוטומטית הזדמנויות לחיסכון בעלויות על סמך תוכניות ייעול ביטוח וסיוע פיננסי; Sight Diagnostics, המשתמשת בטכנולוגיות מתקדמות לראיית מחשב ולמידת מכונה בתחום אבחון הדם; K Health, עוזרת רפואית מבוססת בינה מלאכותית בהתאמה אישית, המראה לחולים כיצד רופאים אבחנו וטיפלו באנשים אחרים עם מקרים דומים; ו-Picodya Technologies, פלטפורמת אבחון חוץ גופית (IVD) המתאימה לפריסה המונית בנקודת הטיפול, החל מטיפול נמרץ ומחלקות בתי חולים וכלה בבתי חולים שדה, מרפאות ומסגרות טיפול ביתי.
שלוש חברות נבחרו בקטגוריית ההגנה והמניעה: Neura, שמשתמשת בבינה מלאכותית ואלגוריתמים של למידת מכונה כדי להפוך כמויות עצומות של נתונים להבנה עמוקה של התנהגות אנושית, ומספקת מערכת מוכנה לפריסה להחלטות מונעות נתונים; התעשייה האווירית הישראלית, שפיתחה מודל המשתמש בבינה מלאכותית, ביג דאטה ולמידת מכונה כדי לחזות את התקדמות המחלה מצבם הרפואי של חולי וירוס. וחברת הטכנולוגית של ננו-טקסטיל, Sonovia, המפתחת את "SonoMask" החדישה, מסכת פנים שהוכחה כיעילה ביותר מ -90% כנגד וירוסים, ו 99.89% יעילה כנגד נגיפים אחרים.
שלושת המועמדים הסופיים בקטגוריית ניטור מרחוק הם: EchoCare Technologies, שפיתחה מערכת ניטור ביתית לא לבישה ולא פולשנית לטיפול בקשישים שמזהה ומתריעה באופן אוטומטי על משתמשים למקרי חירום וסכנות בטיחות אפשריות; חברת Biobeat, המפתח מכשיר לביש לניטור רציף, לא פולשני, מדויק, ברמה רפואית של סימנים חיוניים; וחברת EarlySense, שפיתחה מערכת ניטור ללא מגע שנועדה לשפר את הבטיחות ולהפחית את הסיכון לחולי טיפול כללי.
שלוש טכנולוגיות המסייעות לשימוש ביתי אשר נבחרו לרשימת הגמר הן: Temi, רובוט עוזר AI אוטומטי אישי מונחה וידיאו, המופעל באמצעות קול, ויכול לזהות משתמשים וללכת בעקבות בקשתם, לשמור מיקומים מוגדרים מראש ולנווט ברחבי בתים ומשרדים תוך התחברות למכשירים חכמים ושירותי אינטרנט; MyZeppi, שהטכנולוגיה שלה מיועדת לעזור למבוגרים ומטפליהם "לבקר" זה את זה באמצעות שיחות וידאו באמצעות בלוני הליום מעופפים בעצמם; ו- Somatix, שפיתחה פלטפורמת ניטור חולים מרחוק המופעלת על ידי בינה מלאכותית, לבדיקה ובקרה על בריאותם ורווחתם של חולי הקורונה בסיכון וקשישים בבית ובבתי החולים.
כמה סטארט-אפים לא רפואיים נמצאים גם הם בתחרות: Vim, שפיתחה פלטפורמת טכנולוגיה בתחום הבריאות שמיישרת תמריצים בין משלמים לספקי שירותי בריאות כדי לאפשר החלטות טיפול ערכיות, וחברת CardioLync, שפיתחה מערכת פרשנות ודיווחי דימות חוץ רפואית המקשרת בין רופאים, טכנאי דימות אבחון וחולים לאבחון מרחוק;
שלוש החברות שהגיעו לרשימת הגמר בקטגוריית הרווחה הרגשית הן: GGTUDE, שפיתחה את אפליקציית GG Self Care, התערבות דיגיטלית מגובה מחקר להתמודדות בקשיים פסיכולוגיים הקשורים לנגיף הקורונה ואתגרים בתחום בריאות הנפש; 7Chairs, המציעה פלטפורמת קבוצות תמיכה מקוונת המחברת בין מטופלים לאחרים באותו מצב בהדרכתו של מנחה קבוצה מקצועי; ו- EyeControl, פתרון תקשורת חדשני לחולים מונשמים בטיפול נמרץ.
אודות פרס בראשית
פרס בראשית הוא פרס שנתי, המעלה על נס אנשים יוצאים מגדר הרגיל הערכים על פיהם הם פועלים, וההישגים שלהם, מעניקים השראה לבני הדור הבא של העם היהודי. זוכי פרס בראשית לדורותיהם בוחרים מדי שנה נושא פילנתרופי בעל משמעות אישית שחשובה להם ומעבירים בהתאמה מענקים לארגונים הפועלים בתחום כמו שיפור חייהם של אנשים עם צרכים מיוחדים, קידום שוויון נשים ותמיכה בפליטים. חתן פרס בראשית לשנת 2019, רוברט קראפט, תרם 20 מיליון דולר מכספו האישי על מנת להקים קרן המוקדשת למאבק באנטישמיות.
בפרס בראשית, שזכה לכינוי "הנובל היהודי" על ידי המגזין "טיים", זכה השנה (2020) פעיל זכויות האדם ואסיר ציון לשעבר, נתן שרנסקי. זוכים קודמים כוללים את ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, שופטת בית המשפט העליון של ארה"ב רות' ביידר גינסבורג, וכנר יצחק פרלמן.
אודות סטארט-אפ ניישן סנטרל
סטארט-אפ ניישן סנטרל היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שמטרתה העיקרית היא יצירת חיבור בין תעשיית ההיי-טק הישראלית לארגונים ומשקיעים מהעולם. במאגר המידע של SNC רשומות יותר מ-6,000 חברות היי-טק הפועלות בארץ.
מטרות הארגון הן קידום תעשיית החדשנות הישראלית וחשיפתה לעולם, שילוב אוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק בהיי-טק הישראלי ועידוד הפעילות העסקית של הענף, בעיקר מול חברות ומשקיעים מחוץ לישראל.